כתר הוא כיסוי שן שאיבדה חלק נרחב מהכותרת שלה, הוא עשוי מחומרים שונים (חרסינה על מתכת או זרקוניה, או מחומרים אחרים- לפי הנחוץ במקרה הנתון) ומטרתו לכסות את מה שנותר מהשן וכך לשמר את פעילותה בפה

טיפול שורש הוא טיפול שנדרש במצב בו חיידקי העששת (אותה מחלה שגורמת להווצרות של חורים בשיניים) הגיעו למוך השן (החלק הפנימי ביותר בשן העשוי עצבים, כלי דם ורקמה רכה), ונוצרה דלקת חריפה במוך השן, שלעיתים מלווה בכאב עז מאוד.
במסגרת הטיפול הזה (הטיפול עצמו לא כואב, למרות הדיעה הרווחת, כי הוא מבוצע תחת הרדמה מקומית של השן) מוציאים את הרקמה הפנימית אותה כבר לא ניתן לרפא, מחטאים את החלל שנשאר אחריה, וסותמים עם חומר מלאכותי, על בסיס שרף).
 
הטיפול מתבצע בחלק הפנימי של השן, והסתימה היא בשורש השן, כלומר לא בכותרת השן אותה רואים ואיתה לועסים. מסיבה זו יש לבצע מבנה אחרי טיפול השורש- כדי לא להשאיר את סתימת השורש חשופה לרוק ולחלל הפה, כי אז היא תזדהם בחזרה ויהיה צורך בטיפול שורש חוזר.

מבנה הוא מילוי של כותרת השן (החלק הלבן של השן אותו רואים ואיתו לועסים) בעזרת חומרים שונים.
המבנה יכול להיות מורכב מתווך בלבד- רק מילוי של הכותרת, או מתווך ויתד – מילוי של הכותרת עם עיגון ע"י מעין "בורג" קטן שמוברג לאחת מתעלות השורש. העיגון נחוץ אם לא נשאר מספיק חומר שן בכותרת כדי להחזיק את התווך.

הלבנת שיניים הוא תהליך של הבהרה של השן בעזרת חומרים בריכוזים שונים.
זהו תהליך קוסמטי, חולף,(תוך 8 חודשים עד שנה בממוצע) שמבוצע או במרפאת השיניים או בבית באמצעות סדים (פלטות) שניתן לישון איתן או להרכיב מספר שעות בבית, ובתוכן שמים את חומר ההבהרה.
קיימות שיטות שונות להלבנה במרפאה, רובן מתבססות על אותו עקרון של מריחת החומר ואז הפעלתו (אקטוב) תחת מנורות מסוגים שונים.
השיטה של הבהרה באמצעות סדים היא השיטה עליה אני ממליצה, מפני שלמרות שהשיטה לוקחת יותר זמן וריכוז החומר מעט נמוך יותר, וכתוצאה מכך הרגישות שמלווה את התהליך נמוכה יותר(ותמיד מלווה את תהליך ההלבנה רגישות מסוימת- לא משנה באיזו שיטת הבהרה בוחרים).
 
התהליך נקרא הבהרה ולא הלבנה כי לא צובעים את השן, אלא מבהירים אותה לגוון בהיר יותר. הגוון הסופי יהיה בהיר יותר מהצבע הראשוני, אבל לא ייראה כאילו צבעו את השן בטיפקס.

חשוב לצחצח שיניים פעמיים ביום- בבוקר ובערב. 

במהלך היום מצטברות שאריות של מזון בין השיניים וסביבן- ליד החניכיים. סילוק של השאריות הללו הוא הכרחי מפני שבפה קיימים חיידקים שונים, וחלקם גורמים למחלת העששת, שהיא גורמת להווצרות "חורים" בשיניים, ואלה גורמים לכאבים, חוסר נוחות, ואם לא מטפלים בהם (ע"י ביצוע סתימה)- אף לדלקות חריפות במוך השן (החלק הפנימי של השן) שמחייבות ביצוע טיפולים ארוכים יותר ויקרים יותר. 

ברגע שמצחצחים את השיניים (ולאחר מכן מעבירים חוט דנטלי ביניהן) למעשה מסלקים את שאריות האוכל אותן החיידקים צריכים כדי לחיות והם לא יכולים לייצר את ה"חורים" הללו בשיניים. 

למה פעמיים ביום? 

במהלך הלילה גם בלוטות הרוק שלנו "מורידות הילוך" ופעילות פחות- גם להן מגיע לנוח! 

לרוק שלנו יש תפקיד חשוב בויסות החומצה שהחיידקים בפה מפרישים כשהם "חוגגים" על שאריות המזון שבפה. ברגע שיש פחות רוק- יש פחות ויסות, והנזק שהחיידקים בפה גורמים גדול יותר. לכן הגיוני יהיה להשאיר להם פחות מקורות אנרגיה להזיק לנו. 

לכן חשוב לצחצח ממש לפני השינה, ולא לאכול שוב לאחר הצחצוח האחרון הזה, אלא להתאפק עד הבוקר. 

בבוקר- חשוב לצחצח את השיניים כדי לרענן את הפה, את הנשימה, ואם אכן יש נוכחות של חיידקים על שאריות אוכל שפספסנו בערב- זה הזמן לסלק אותם מהפה שלנ

לא. שטיפת פה לא תחליף צחצוח באותה מידה שבושם לא יחליף מקלחת.
שטיפת פה היא למעשה השלמה לצחצוח השיניים- היא יכולה לעזור בכך שתפריע לחיידקים להיצמד לחומר השן, היא יכולה לעזור בנטרול החומציות בפה שהחיידקים מפרישים ופוגעת בשיניים, אבל היא לא תהיה יעילה בסילוק שאריות של אוכל שנתקעו בין השיניים- בזה יעזרו מברשת השיניים והחוט הדנטלי- סילוק מכני של הלכלוך.

ניתן לחלק את טיפולי השיניים לשני סוגים:

* טיפולים שחובה לבצע בהריון

* טיפולים שאפשר לבצע בהריון

טיפולים שחובה לבצע בהריון הם טיפולי תחזוקה –

סילוק (ניקוי) אבנית (טיפול שיננית) – בזמן ההריון החניכיים נמצאות בסיכון מוגבר לדלקת חריפה במיוחד (Pregnancy granuloma) בגלל הפעילות ההורמונלית המוגברת הקיימת בתקופה זו. הדרך הטובה ביותר למנוע או לצמצם את חומרת הדלקת (אם הופיעה) היא הגדלה זמנית של תדירות טיפול סילוק האבנית ושמירה קפדנית על היגיינת שיניים.

ביקורת תקופתית – אם בזמנים רגילים אנחנו עשויים לא להקפיד על בדיקות שגרתיות אחת לחצי שנה–שנה, ההריון זו התקופה להקפיד ביתר. עדיף למצוא "חורים" כשהם עוד קטנים ולא להזניח אותם, כי אף אחת לא רוצה להגיע לחדר הלידה עם כאבי שיניים איומים שנובעים מדלקת חריפה בעצבי השן (מוך השן) בגלל שלא טיפלה מראש בבעיה שהלכה והחמירה לאורך ההריון.

כאן יצטרפו טיפולים חיוניים כגון טיפולי שורש – שהם גם טיפולי חירום שאין לדחותם לתקופה שאחרי הלידה ועקירות חירום.

טיפולים שאפשר לבצע בהריון –

כעקרון אפשר לבצע כל טיפול שיניים בהריון. טיפולי השיניים הם מקומיים, החומרים שבשימוש לא נכנסים למערכת הדם ולא מסכנים את העובר.

עם זאת– לא מעט אנשים סובלים מחרדה דנטלית, וכל טיפול מלווה אצלם בחרדה וחששות. כשאישה נמצאת בתקופת ההריון– עדיף להמנע מסטרס מיותר, ואם ביצוע הטיפול מלווה בחרדות קיצוניות וסטרס– עדיף לדחותו עד אחרי הלידה (לא להזניח, חלילה, לבוא אחרי הלידה ולעשות את הטיפול).

ריח רע מהפה הוא נושא שמטריד את כולם. זו בעיה שאיננה אישית אלא סביבתית– זה מפריע לסובבים אותנו ולא לנו.

אדם גם לא יכול לשפוט את ריח הפה שלו עצמו – מה שאנחנו מרגישים בפה שלנו הוא הטעם ולא הריח שהסביבה מרגישה, ולכן לרוב עדות על ריח פה תבוא מהסובבים אותנו.

ריח פה נובע ממספר גורמים –

הראשון והנפוץ ביותר הוא אכילה ושתייה של מאכלים ומשקאות הגורמים לריח הרע – שום, בצל, משקאות ממותקים וקפה. אלה הנפוצים ביותר בגרימת ריח פה רע.

דלקת חניכיים – כשלא מנקים כראוי את השיניים והחניכיים נוצרת דלקת, מקומית או בכל הפה, ולדלקת יש ריח רע.

נזלת כרונית– כשיש נזלת כרונית היא נמצאת כל הזמן באף, בפה (על החלק האחורי של גב הלשון) ובגרון (האף, הפה והגרון כולם מחוברים אחד לשני כחלק מחלל אחד). הנזלת שנמצאת על גב הלשון מהווה מצע לגדילה של חיידקים, והם מפיצים ריח רע

ריחות העולים מהקיבה – בעיות עיכול למיניהן, אלרגיות למזון שגורמות לפירוק לקוי של המזון ושחרור ריחות לא רצויים.

וגורמים נדירים יותר – מחלות כרוניות כגון סוכרת (לא מאוזנת), מחלות כרוניות של הריאות ומערכת העיכול.

לצורך אבחנה נכונה של הגורם לריח הפה יש לפנות לייעוץ במרפאת השיניים, ועם האבחנה המדויקת ניתן להתאים טיפול אישי לבעיה.